בלבול השפות

בלבול השפות בבדיקת הטרדה מינית
(בהשראת בלבול השפות של שנדור פרנצי)

ממונה העומדת בפני תלונה או מידע אודות 'הטרדה מינית', מתמודדת עם התנגשות של 3 שפות, וצריכה לא פעם ללהטט בין שלושת אלה.
שפה משפטית
'הטרדה מינית' כפי שמוסברת בחוק למניעת הטרדה מינית, כוללת 6 התנהגויות אסורות בלבד. כל התנהגות אחרת שאיננה אחת מאלה או גם איננה מפירה את ערכי החוק (כבוד האדם, חרותו, פרטיותו ושיוויון בין המינים), איננה "הטרדה מינית אסורה בחוק"!
מילים רלוונטיות: הסכמה

שפה רגשית
תחושת פגיעה, עלבון, השפלה כפי שכל אחת ואחד מרגישים. זוהי הגדרה אישית, פרטית ואין עליה עוררין. אין ויכוח על תחושת היחיד/ה.
מילים רלוונטיות: רצון

שפה ארגונית
כחלק וכתוצאה של התרבות הארגונית הקיימת בארגון.
ה"שפה הארגונית" הינה תוצאה של חזון הארגון, התקנון ארגוני למניעת הטרדה מינית, סביבה חברתית בה פועל הארגון ותמהיל חברי הארגון (שוני דתי/עדתי/תרבותי).

בבואנו לבדוק תלונה או מידע אודות הטרדה מינית בארגון, כדאי לנו לבחון המידע דרך 3 שפות אלו. להבנת מורכבות, פערים והכוונה להמשך.

בשינוי חברתי המובל ע"י חוק, "השפה המשפטית" נותנת את הטון בתחילת הדרך. אולם המטרה, שהינה שינוי חברתי, היא לייצר ו/או לחזק "שפה ארגונית" הזקוקה פחות לגבולות החוק כדי לייצר סביבה מכבדת.
בדרך – "השפה הרגשית" שהתחילה את התהליך אולם נשארה בצל המחירים החברתיים (שיפוטיות, ביקורתיות, חוסר אמונה וכד'), עוקפת את זו "המשפטית" ועוברת לקידמת הבמה.
האיזון משתנה וצופן בעיות של בלבול שפות, אולם להבנתי זהו שלב כנראה הכרחי לכיוון אליו, אני לפחות, שואפת.
באחריותנו לוודא כי הניפגעות/ים מהתהליך הזה – יפגעו כמה שפחות.