אני עברתי הטרדה מינית

על פי ההערכות, די מבוססות, כל אחת מהיושבות כאן עברה הטרדה מינית.

מה זה הדבר הזה ולמה זה כל כך נפוץ?
והכן – זהו כלי. כלי ניגוח, כלי חינוכי.
כלי ניגוח המשתמש במיניות. אין מצב שבו מיניות של אישה תוצג בצבור ותקבל 'נקודות זכות'. מיניות נשית, להבדיל ממיניות גברית – כבודה פנימה. הצגת מיניות בציבור היא פריווילגיה גברית מונופוליסטית. הטרדה מינית, מנצלת מצב זה לניגוח, כמו אגרוף לבטן הרכה.
כלי חינוכי לא מאורגן, המלמד נשים בצורה אפקטיבית ביותר את מקומן.

לדוגמא – מי יושב איפה כשנוסעים במכונית. נסו לשים לב בפעם הבאה כשאתם על הכביש. כאשר נוסעת משפחה; המבוגרים קדימה והילדים אחורה, כאשר נוסעים מבוגרים (במרבית המקרים) גברים קדימה ונשים אחורה. למה? תגידו: כי הם (הגברים) יותר גדולים פיזית, יש להם רגליים ארוכות יותר ועוד כל מיני סיבות. ובקווי ההפרדה הדתיים, באוטובוסים? האם המרווחים מקדימה גדולים יותר?
ובאמת לא הבנתי אף פעם למה בוויכוח על קווי ההפרדה, לא עלתה ההצעה להפריד כך שישבו הגברים מאחור. אם היו מסכימים, כל אותם צדיקים, הייתי מצטרפת אליהם.

שמעו סיפור – לפני שנה נסעתי עם בן זוגי לירדן. היינו אורחים של אחד משני היקבים הקיימים שם. במונית שאספה אותנו ממעבר הגבול ישבתי מקדימה. בן זוגי, שמכיר את השריטות שלי, ישב מאחור. אחר הצהרים הגענו לאיזור הכרמים, על גבול ירדן-סוריה. האחראי על הכרמים לקח אותנו בג'יפ שלו לסיבוב באיזור. כרגיל התיישבתי קדימה. תוך כדי הסיור, הוא מפנה את תשומת ליבנו למה ניתן לראות משמאל ומימין. בכל פעם שהוא מדבר על נקודות עניין מימין לנו הוא שולח את ידו להצביע ימינה. להזכירכם, אני יושבת בכיסא שליד הנהג, כלומר מימינו. ידו הנישלחת מעוררת בי תחושת חוסר נוחות, נידמה לי כי הוא מקרב אותה קצת יותר מדי לחזה שלי. חוסר הנוחות מורגש בבטן. השכל אומר לי: "גברת תירגעי, לא כל דבר, בכל מקום, תמיד, קשור בהטרדה מינית. זה השריטות שלך".
הגענו לגיבעה המשקיפה יפה על האיזור ויצאנו מהג'יפ. זמן שקיעה יפה היה. בן זוגי פנה לצלם את הגפנים ומארחינו פנה אלי ובאומרו "תראי איזה יופי השקיעה" שם יד אחת על כתפי ויד שני על שדי. זזתי מיד והוא מימל התנצלות. בדרך חזרה, ישבתי כמובן מאחור. כשניפרדנו זמן קצר אחר כך, לא לחצתי את ידו. הסיור היה אמור להמשיך בשעות הבוקר המוקדמות. "מגיע לכרמים בשש בבוקר" כך אמר. כל הלילה תיכננתי איך בבוקר אני תופסת אותו באיזו פינה ושואלת אותו "תגיד, היה לך נוח אם מישהו היה נוגע כך באישתך?" ועוד כל מיני דברים המבהירים חד-משמעית את הנושא. באותו בוקר הוא לא הגיע לכרמים ולא פגשנו אותו יותר. את כל יתר הנסיעות בביקור זה ישבתי כמובן מאחור, זה היה כל כך טבעי, אף אחד לא היה צריך לדרוש זאת ממני.

ומה ללמד את ביתי? האם לשבת מראש בכיסאות האחוריים של הרכב? כדי להיות חכמים ולא רק צודקים?
אוי, שכחתי עוד משהו, לעת ערב היה כבר קריר ולבשתי את הסוודר הגדול והמרוט שאני כל כך אוהבת.

סגור לתגובות.